יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

יומולדת 153 וחצי שמח, בּיג בּן

הרשומה הזו תכלול בעיקר תמונות.
יום אחד, אי שם בשנת 2009, נכנסתי לספרייה שהיתה סמוכה למקום עבודתי דאז, ממנה הייתי משאילה סרטי DVD.
על הדלפק, היתה מונחת ערימה לחלוקה בחינם של של ספק עלון ספק ספרון, עם איור שובה לב על הכריכה. 
הספרון הוצא לרגל חגיגות 150 שנה לביג בן, ותיאר את ההסטוריה של השעון והפעמון, כשכל האיורים נעשו בידי ילדים מבית הספר סט. ג'ורג' אשר ברובע קמברוול בלונדון.
התמוגגתי מהספרון, כי הוא לגמרי מצחיק ונהדר, ולקחתי עותק.
בבית, הנחתי את העותק על מדף בכוננית הספרים.

בשלוש שנים שחלפו מאז, הצטברו עוד דברי דפוס רבים על הכוננית, ושכחתי מהספרון לגמרי.
ובשבוע האחרון, אפשר לומר שעשיתי קצת סדר בדירה. 
דרך אחרת לומר זאת תהיה, שהחלטתי שחיינו יהפכו משמעותית טובים יותר אם נתחיל לשאול שאלות ברצינות לגבי המקום הפיזי שתופסים חפצים בחיינו.
אני אכתוב על התהליך הזה בנפרד, אבל לעת עתה אסתפק בלציין שגם הכוננית עברה ארגון מחדש, וכתוצאה ממנו - נתקלתי שוב בספרון.
אמנם צילמתי את התמונות (שכוללות כמעט את כל עמודיו), אבל זכויות היצירה לא שייכות לי, אלא לעמותה חינוכית ללא מטרת רווח בשם The Guy Fox History Project, אשר הוציאה את הספרון.
העמותה מאמינה כי אין נושא שלא יכול להפוך לנגיש, ויש לה שלל פרוייטים מקסימים לילדים.
לא שמעתי עליהם לפני שנתקלתי בו, וטרם התמזל מזלי בשנית להתקל בפרסומים שלהם שיצאו מאז.
חשבתי שיהיה נחמד לחשוף עוד אנשים לעבודתם, כמו גם לסיפור החמוד שהם כתבו ולציורים המרהיבים שציירו הילדים המוכשרים. 
את איכות העבודה אפשר להעריך מתוך הפרטים הקטנים: שימו לב איך כמעט כל דף כולל גם חומרים משלל מקורות ארכיוניים, שמצויינים בתחתית העמוד.
ניכר שאלו שעמלו על פריט הדפוס הפעוט הזה, עשו זאת מכל הלב.

אגב, לחיצה על תמונה תפתח את כל הסדרה לגודל גדול יותר באופן שנוח לקריאה סדרתית.















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה