אקלים ואנרגיה - מבוא

לפני כשנתיים, סיפרתי כאן בבלוג שפצחתי בכתיבתו של פרוייקט כתיבה מקצועית-פופולרית בתחום עיסוקי דאז. ולמשך זמן מה, השקעתי בו זמן ומאמץ:
מחשבה על המידע אותו אני רוצה להעביר, בניית המבנה הסיפורי, כתיבה, שילוב של תרשימים וקישורים, עריכה, פישוט הכתיבה, סינון ואז עוד כתיבה...
מפה לשם חלו כל מיני תפניות, ובחרתי לצעוד בכיוון מקצועי שונה. ובין היתר, זנחתי את הפרוייקט כשהוא חצי גמור.
זאת עלי לומר, חלק ניכר מהמוטיבציה שלי לפרוייקט היה מתוך רצון להעניק בחזרה לעולם משהו.
הרגשתי שלאורך השנים זכיתי ללמוד גוף של ידע לצרכים מקצועיים, אבל שבעצם, כל אחד יכול רק להרוויח מלדעת קצת יותר בנושאים הללו.
אז לפני כמה ימים, כאשר פתחתי את הקבצים הללו מחדש, חשבתי שנכון, חלקו מעולם לא נכתב. אבל החלק שכן נכתב - נועד לאחרים, ומעולם לא ניתן להם.
לא חבל?

במקור, הפרוייקט הזה היה אמור לשבת על בלוג נפרד, שאיננו מקושר לבלוג הזה.
אבל בהינתן שדברים קרו כפי שקרו, החלטתי שגם אם זה אולי קצת חורג מאופי הבלוג, שיהיה מקום גם לרשומות הללו.
הרשומה הנוכחית היא רשומת המבוא. עת ייתווספו הרשומות הבאות, הקישורים המסומנים בטקסט יעודכנו.
ומי יודע - אולי עוד אחזור לרשומות שטרם הושלמו. הנושאים שלהן מעניינים להפליא, זו רק השאלה של הזמן והמשאבים לסיים אותן.

מטבע הדברים, הרשומות הללו כתובות בקול ענייני יותר שאיננו אישי. מלכתחילה הנחתי שקוראים יגיעו אליהם דרך גיגול, לא דרך קריאה של דברים אחרים שכתבתי.
על כן, שלושת קוראיי, אם הן לא כוס התה שלכם, זה בסדר. לאחריהן בוודאי יגיעו רשומות שלכל הפחות, הן מהסוג שהסכמתם לקבל כשנרשמתם לעדכונים.

אם יש סיבה אחת שבגינה אני מצרה על כך שלא השלמתי את כתיבת הפרוייקט היא כי האדם לזכרו אני מקדישה אותו ראוי היה למשהו מוגמר ושלם יותר.
ובכל זאת, את מה שיש אני מקדישה לדוד צילג ז"ל, שלימד אותי כי טוּב לב ונדיבות זה מה שנשאר.

בדרך כזו או אחרת, שוק האנרגיה מעסיק אותנו על בסיס יומיומי:
מצב מחירי הדלק או גובה חשבון החשמל מעסיקים אותנו כצרכנים. ניצול מיטבי של מרבצי הגז לחופיה של המדינה מעסיק אותנו כאזרחים.
הצלחותיהן של חברות טכנולוגיה "ירוקות" מעניין אותנו כמשקיעים או כחובבי טכנולוגיה.
ולא רק בישראל. בכל העולם, העיסוק בנושאים אלו זוכה לתהודה ציבורית רחבה: סובסידיות - טוב או רע? אנרגיה גרעינית - מוקצה או ראוי לעידוד? פצלי גז - נזק לסביבה או התקדמות חיובית?
בנוסף להיותו נושא בעל עניין ציבורי, עולם האנרגיה הוא כל כך רחב, שצדדים שונים בו מציעים עניין לכמעט כל אחד:
כלכלה תיאורטית, טכנולוגיה יישומית, פוליטיקה, השקעות בשוק ההון ועיסוק במוסריוּת שיטת חלוקת המשאבים - כולם מצטופפים תחת אותה מטריה.

באופן מעט יותר סמוי, גם התחממות כדור הארץ ושינוי האקלים כתוצאה מכך, משפיעים אלינו באופן יומיומי:
בין אם מדובר בשינוי בדפוסי הגשם, או בתנודתיות של שווקים חקלאיים (ובהתאמה - תנודות במחירי הירקות שלנו בסופרמרקט) שינוי אקלים מעסיק אותנו כפרטים.
מדיניות הממשלה והשקעותיה בתשתיות הנועדו להבטיח התמודדות עם שינוי אקלים עתידי מעסיקות אותנו כאזרחים.
והצרכים שעולים ברחבי העולם להתמודדות עם השלכות ההחממות מעניינות אותנו כמפתחי טכנולוגיות או כמשקיעים.

אך מדוע אקלים וגם אנרגיה? למה להדביק יחד את שני תחומי התוכן הנפרדים הללו?

בסך הכל, מה עניינו של מישהו שרוצה להבין את התחרותיות במשק האנרגיה, בכמה עלתה הטמפרטורה הממוצעת בדרום ספרד?

ואם מטרידים אותי החמסינים המרובים והשלכותיהם (עלי, על חיי היומיום, על הסביבה), כמה אני כבר צריכה לדעת על מה מערכת השיקולים הקובעת את מחירי החשמל?

שני עולמות התוכן הללו כרוכים זה בזה בקשרים הדוקים. בהמשך אנחנו נתבונן מחלק מהקשרים האלו במידה גדולה יותר של פירוט, אולם הנה טעימה כבר עכשיו:

קחו לדוגמא אנרגיה המיוצרת בטכנולוגיות שאינן משתמשות בדלקים פחמימניים אלא במשאבים טבעיים מתחדשים (כגון רוח או שמש). 
[בהמשך, כדי להקל על הטרמינולוגיה, נכנה אנרגיה שמיוצרת כך אנרגיה מתחדשת או אנרגיות מתחדשות] 
דיון על אנרגיה שמיוצרת כך עולה תכופות בהקשר של התחממות גלובלית: 
לאמור, אם רק יכולנו לבנות יותר טורבינות רוח, להתקין מספיק פאנלים סולאריים, שהרי בכך פתרנו את בעיות האנרגיה והתלות בדלקים פחמימניים. אז למה לא פשוט לעשות זאת?
אנחנו נתייחס לסוגיה הזו בהמשך, ונראה שהתשובה מוּנעת מאילוצים כלכליים, טכנולוגיים וטכניים. לא מסובך להבין את ההאילוצים - אבל מורכב למדי לפתור אותם.

היות שכך, לעיסוק מושכל בבעיות שוק האנרגיה נחוצה גם הבנה מסויימת של הסוגיות המרכזיות בתחום שינוי האקלים - ולהיפך.

פרוייקט "אקלים ואנרגיה"

סדרה זו נכתבה מתוך מטרה להנגיש גוף של ידע על שוק האנרגיה והעיסוק בשינוי אקלים. בעוד אינפורמציה באנגלית בנושאים אלו קיימת למכביר לכל קהל ובכל רמת עומק, לא כך הוא בעברית.

שאיפת המחברת היא שכל מי שמעוניין בכך, יוכל לרכוש תשתית בסיסית להבנת הסוגיות המרכזיות בשוק האנרגיה, הן ספציפית לישראל והן באופן רחב יותר, הנוגע בההתפתחויות עולמיות.
זאת מתוך האמונה העמוקה שככל שאינפורמציה הופכת נגישה יותר, ציבור רחב יותר יכול לקחת חלק בדיון מושכל על התפתחות המשק.

ולמי מיועד אתר זה?
לכל אחד.

התכנים נכתבו ונערכו מתוך מטרה להיות קריאים ונהירים עד כמה שרק ניתן.

ספרוני האוניברסיטה המשודרת היוו השראה לפרוייקט.
כפי שנהוג בהם, גם כאן, הדיון יערך ב"פרקים", כל אחד סביב נושא מרכזי אחד.
באופן טבעי, ועל אחת כמה וכמה בפלטפורמה דיגיטלית, קורא יכול לבחור להתמקד בחלק כזה או אחר ללא סדר מסויים.
ובכל זאת, צריך להחליט מהיכן מתחילים.
כדי להקל על הכניסה לתחום למי שמגיע אליו ממקום טרי וסקרן, נצעד במסלול נינוח, שכולל עצירה בכל נקודות התצפית העיקריות:

נתחיל את השיחה ונתבונן באנרגיה בצורתה כחשמל. אנחנו מורגלים לכך שבהסטת מפסק אנחנו מקבלים חשמל מיד, וכמה שאנחנו רוצים ממנו.
אבל מנין מגיע כל החשמל הזה? ואיך הוא מגיע, מן הייצור אלינו הביתה? השאלות אולי נשמעות כמו שאלות של ילד, אבל אחת הסיבות שחשוב לענות עליהן היא כי התשובות מספקות הבנה בנוגע למספר אילוצי מפתח שבפניהן עומד כל משק אנרגיה, לא משנה באיזה מקום בעולם.

מיד לאחר מכן, נדבר קצת על שינוי אקלים, נושא שבו זמנית זוכה לתועפות של התייחסות, אך עם זאת, למעט מדי כיסוי בכל הנוגע לעובדות קונקרטיות. התוצאה לרוב היא ערבוביה:
ערבוביה בין עובדות אמפיריות, (כמו עדויות מדידות להתחממות גלובלית) לבין סוגיות שחלקן עוד שנויות במחלוקת (כמו השערות שונות בדבר הגורמים להתחממות הנצפית).
לכן בשלב הראשון נדבר על מה שאנחנו יודעים:
מהי אותה התחממות גלובלית בה מדובר; מהן ההשערות בדבר הגורמים לה, ועד כמה יש תמיכה אמפירית בהשערות השונות;
מכאן נמשיך ונעמיק בשינוי אקלים כבעיה שיש לפתור: מה הם הגורמים העיקריים המאיצים את ההתחממות, ככל שידוע לנו היום?
מה ביכולתנו לעשות כיום מבחינה טכנולוגית - וכמה זה צפוי לעלות? על מי נופל נטל האחריות לתיקון הבעיה?
בנקודה הזו יתבהרו מספר חיבורים משמעותיים בין שווקי האנרגיה העולמיים ובעיית ההתחממות הגלובלית.
נתבונן בצדדים הכלכליים והפוליטיים של התמודדות עם שינוי האקלים, ונסקור את התוצאות שהושגו עד כה.

זו תהיה נקודה מצויינת לפתוח בה את הדיון על אנרגיות מתחדשות, בו נסקור מהן הטכנולוגיות העיקריות, ומהם הגורמים שמעכבים את המעבר לצריכה של חשמל שהופק מטכנולוגיות כאלו.
אחד הדברים שיעלו מאוד בבירור (וספק אם מישהו יופתע מכך) הוא שמעורבים שיקולים כלכליים כבדים בהטמעת אנרגיות מתחדשות.
היות שכך, נקדיש זמן לשאלה הטבעית שעולה בהקשר של טכנולוגיות אלו:
אם מצד אחד הן יקרות, ומצד שני מספקות פתרון חלקי ביותר לבעיות אספקת האנרגיה - בשביל מה לטרוח?

לו המחיר הממוצע אותו משלם הצרכן כיום על חשמל היה זה שמוענק ליצרני החשמל בטכנולוגיות מתחדשות, משקיעים בתחנות הכוח לא היו רואים לעולם את כספם בחזרה.
לפיכך, כדי לעודד את המעבר לאנרגיה "נקיה", נדרש מערך תמריצים ממשלתי שמוודא כי התשלום על האנרגיה שיוצרה מכסה את העלויות הכרוכות בייצורה.
זו הסיבה, למשל, שבישראל, צרכן אשר התקין לפני 2010 מערכת סולרית מוכר חשמל שייצר לחברת החשמל, התעריף שיקבל גבוה פי 3 עד 4 מהתעריף אותו הוא משלם כצרכן חשמל.
כפועל יוצא מהתמריצים הכלכליים, במובנים מסויימים שוק ייצור אנרגיה מתחדשת  הינו מנותק מהמציאות הכלכלית הרחבה יותר של ייצור אנרגיה.
על כן בשלב זה יהיה מתאים לבחון כמה מהמנגנונים הכלכליים העיקריים לעידוד השקעה בייצור אנרגיה מתחדשת.

עכשיו עצרו וחשבו לרגע: האם מחירי החשמל בישראל נקבעים שרירותית על ידי חברת החשמל?
האם הם גבוהים? האם הם גבוהים מדי?מתי יודעים אם מחירי החשמל הם גבוהים מדי?
כל דיון בסוגיית המבניות של משק האנרגיה הישראלי או בשאלות שנוגעות לניצול משאבי הגז דורש לכל הפחות להבין איך פועל שוק האנרגיה כישות כלכלית: 

מה קובע את מחירי החשמל, ואיך? איך מחליטים להשקיע דווקא בתחנת כוח כזו ולא אחרת?

בפרק ייעודי, נעסוק בדיוק בסוגיות אלו. ראשית, ברמה כללית, שתקפה באופן רחב לכל שוק אנרגיה באשר הוא.

את העיסוק בשאלות הכלכליות השונות ילוו באופן טבעי דוגמאות משווקים ברחבי העולם. זאת כדאי לומר - אין אף שוק עולמי שהוא "מושלם" וחף מבעיות:
השוק הגרמני אולי מתגאה באחוזי הטמעה גבוהים של אנרגיה המיוצרת באמצעות טורבינות רוח - אבל הוא נסמך על היכולת להעביר חשמל למדינות שכנות בשעות שיא.
השוק הסעודי אולי מתגאה ביעילות התכנון הכלכלי ברכישת תחנות כוח חדשות - אבל מצוי במצוקה הולכת וגדלה בגלל העלייה בצריכה המקומית הבלתי מחושבת הנובעת ממחירי חשמל מסובסדים. 
השוק האמריקאי זוכה לפריחה גדולה כעת בזכות עושר הגז הטבעי מפצלי הגז - אבל מהווה מיש מש של סובסדיות שמובילות לעיוותי שוק רבים.
בכל זאת, נבחן כדוגמא קונקרטית את השוק הבריטי. בשאפתנות בלתי רגילה (ובזמנים כלכליים טובים יותר) אימצה בריטניה שאיפה להעביר כמעט את כל משק ייצור החשמל לייצור באמצעים מתחדשים. הדיון במאפייני השוק ימחיש בדיוק עד כמה בדיוק מורכב בפועל להעביר במשק אנרגיה שלם תמורה כל כך נרחבת.

בנקודה הזו של הדיון נבין יותר את הקושי ליישב בין דרישות האנושות לאנרגיה זמינה במחירים סבירים לבין המאמצים להגביל את פליטת גזי החממה. 
מטבען של בעיות קשות, כלל לא ברור שיהיו לנו פחות סימני שאלה לגבי מה עושים מכאן ואילך ואיך בכל זאת מצליחים להגביל את התחממות פני כדור הארץ. 
אבל לכל הפחות, נוכל להבין את מערך הדרישות המנוגדות שניצב בפני פוליטיקאים ומשקיעים בשווקי האנרגיה.
בנקודה זו, מתוך הכרה בכך שפתרון טרם נמצא ובינתיים שינוי האקלים כבר גובה מחירים, הפרק האחרון יבחן את ההתמודדות עם המציאות של שינוי אקלים שלא ניתן למנוע אותו:
מה ניתן לומר כיום על ההשלכות הצפויות מההתחממות שכבר קורית, ומזו שעתידה לבוא. המשמעויות הן כבדות משקל, ואינן בהכרח נעימות.
עם זאת, הבהילות הגבוהה לפתרונות מציעה גם פתח נרחב לפתרונות טכנולוגיים ומעשיים להתמודדות עם השינויים.
כולי תקווה שמדינת ישראל בפרט תשכיל לזהות את האתגרים הללו כפתח לתעשיות חדשות.